רש"י על שבת ט״ז ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ט״ז ע״ב:ה׳ רש"י על שבת ט״ז ע״ב:ז׳ »

6 רָבָא אָמַר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ טְבִילָה בַּת יוֹמָא עוֹלָה לָהּ. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַצְפִינְהוּ מִרְצָף.

פירוש רש"י על שבת ט״ז ב:ו׳

6 בת יומא - בלא הערב שמש שהרואה שנטמאו ומשתמשין בהן בו ביום ואינו יודע שנשברו סובר שהטבילום:

7 עולה - מועלת:

8 דרצפינהו מרצף - הריקן ושברן כולן כמו מאכולת רצופה שמא לא יקבנו ליכא ושמא יאמרו איכא ואיכא דאמרי שמא לא יקבנו איכא שמא יאמרו כו' ליכא דהא מינכר עשייה שנתחדש כולו וזה נראה בעיני:

« רש"י על שבת ט״ז ע״ב:ה׳ רש"י על שבת ט״ז ע״ב:ז׳ »